מאירי על גיטין פ״ט א

1 יצא עליה שם מזנה בעיר אין חוששין לה הן אם היא פנויה ושיצא עליה קול בפסול לה שלא לאסרה לכהן הן אם היא אשת איש שלא לאסרה על בעלה שאין הקול אלא שראו פריצותא בעלמא וכן אם נראו בה טכסיסי זונה כגון אכילת בשוק ומגרגרת בשוק ר"ל הולכת נטוית גרון וכן מניקה את בנה בשוק ואינה חוששת בגלוי דדיה או אפי' שהגיעה למשא ומתן של נשים הטוות בלבנה שדרכן לשיח שיחות בטלות על החשודות שבעיר אין חוששין לה ולא סוף דבר שאין בית דין אוסרין אותה עליו אלא אפי' למי שמחמיר על עצמו אין צורך להחמיר ואם בא לישאל מודיעין לו שאין צורך להחמיר פריצותא בעלמא הוא ואף לדעת ר' מאיר ור' עקיבא שאמרו תצא פירושו בכתבה אלא שהלכה כר' יוחנן בן נורי שאמר אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה והתורה אמרה ערות דבר וכתוב יקום דבר מה להלן דבר ברור אף כאן דבר ברור ויש מפרשים בו עידי טומאה ולא אמרו בעידי דבר מכוער שתצא אלא מבועל אם כנסה אחר שגירש זה אבל מבעל לא ואע"פ שעוברת על דת משה ויהודית וחברותיה לאו דבר ברור הוא אף אלו אע"פ שיוצאות שלא בכתובה אינה אסורה עליו ואף כל שבעידי דבר מכוער תצא בלא כתבה ובאלו מצוה עליו לגרשה וכמו שאמרו למטה זו מדת רשע ואף אלו צריכות התראה להפסד כתבה ואף לאחר התראה אינה אסורה עליו ואין איסור שלא בדבר ברור אלא בקנא לה ונסתרה וגדולי המפרשים פירשו כאן דבר ברור עידי דבר מכוער וכן פירשו קצת מפרשים בעידי דבר מכוער שתצא מבעל אלא שעיקר הדברים בו מבועל כמו שיתבאר ביבמות בע"ה:

2 בתולה שיצא עליה קול שנבעלה לכשר לה אין אוסרין אותה לכהן גדול מצד הקול וכן אם יצא עליה קול שהיא חלוצה אין אוסרין אותה לכהן הדיוט הואיל וחלוצה מדברי סופרים לקלא לא חיישינן יצא על פנויה קול שהיא נשואה מכמה שנים אין חוששין לקלא עתיקא ולא איתברר לא חיישינן וכן בארוסה אפי' יצא עליה קול חדש שנתקדשה באותו הפרק אלא שלא הזכירו בה לפלני אינו כלום כמו שביארנו במשנה וכן אם יצא עליה קול שנתקדשה באותו הפרק בעיר פלנית אין חוששין לה וכן אשה שיצא עליה קול שהיא ממזרת אין חוששין לה לאסרה לינשא:

3 יצא על אדם קול שהקדיש את נכסיו אין חוששין לאסרם עליו וכן יצא עליו קול שהפקיר ובא אחר וזכה אין שומעין לו:

4 לפי דרכך למדת שהקול האוסר הוא יצא קול חדש פלנית נתקדשה היום או באותו הפרק לפלני אף זו לא בקול הברה לבד אלא שבאו עדים והעידו שראו בבית פלני נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין כדרך מקום שמתאספין בו לשמחה ואומרין שלא מתורת עדות פלנית נתקדשה היום וזהו הקרוי אמרו דבר אבל אם לא אמרו שנתקדשה אלא פלנית מתקדשת היום או פלנית תתקדש היום אינו כלום וזו היא לא אמרו דבר כלומר לא אמרו קול מוחלט ודבר מסויים וקול ושוברו הוא אבל כל שאמרו עכשו דבר המסויים אע"פ שלאחר זמן החזירוהו לאינו מסויים אינו כלום אלא אם כן היתה האמתלא נראית לבית דין כמו שיתבאר ואין הלכה כדברי האומר אפי' מכאן ועד עשרה ימים ונרות דולקות ומטות מוצעות לאו דוקא אלא כמנהג שנוהגים בענינות הללו אף אם באו שנים או יותר ואמרו שמענו מפלני שנתקדשה פלנית בעדים ופלני מפלני עד שיגיעו למי שאי אפשר לחקרו כגון שמת או הלך ופירשוה גדולי המחברים שיאמרו בפני פלני ופלני והלכו העדים למדינת הים או מתו הרי זה קול שמחזיקה במקדשת ומכל מקום רוב מפרשים פירשוה אף בשאין מזכירים עדים אלא פלני שמע מפלני והיה אומר ששמע מפלני וכן הרבה אלא שנראה כדברי גדולי המחברים:

5 כל קול שלא הוחזק בבית דין שלא יהא קול הברה אלא קול גמור על הדרכים שביארנו אינו קול וכל שאי אפשר לבא לידי כך אלא שהקול יוצא ואין שם עדים לנרות דולקות וכו' ופלני מהיכן שמע נחלקו בזו בסוגיא זו מהם שאמרו שמבטלין אותו ר"ל שמשתקין אותו כדי שלא יתפשט ומהם שאמרו שאע"פ שאין אוסרין עליו מכל מקום אין משתקין אותו מפני שאע"פ שאין בזו כדי לאסור נוח לנו שלא תנשא מפני החשד שלא יאמרו כבר נתקדשה לאחר ועכשו נשאת והניחו דבר זה על מנהג המקומות יעשו הדיינים כפי מה שיראה בעיניהם על פי תוכן הענין והוראתו:

6 כבר ביארנו שכל שהוחלט הקול אין אמתלא שאחר זמן מפסיקתו והוא שאמרו בההיא דנפק עלה קלא דאיקדשא ואייתיוה לרב חמא ואמרו ליה על תנאי קדיש דלא ליזיל לבי חוזאי ואזל ואמר כיון דבעידנא דהוה קלא לא הוה אמתלא לאו כל כמינך דמחזקת אמתלא:

7 אע"פ שביארנו במנהג קצת מקומות שאין מבטלין את הקול כל שהקול בקידושין קלים שיש בהם ספק אם יש בהם שוה פרוטה אם לאו ולא באו לידי בירור הצריך לקול מבטלין אותו בכל מקום שאין כאן חשד והכל מכירין ואומרין עיינו רבנן בקדושיה ולא הוה בהו שוה פרוטה: